כש"חדרים", ספרה הראשון של אורלי רובינזון יצא לאור, אנחנו עדיין היינו במרחק של כמה שנים טובות מבניית הבתים הפרטיים שלנו. העובדה הזו לא הפריעה לנו לצלול אל תוך הדפים המעוצבים, לרקום חלומות, להבין מי אנחנו בתוך מה שלימים הפך לאורים ותומים של הבונה הישראלי. ב"חדרים" וגם בספרים הרבים שבאו אחריו, הצליחה אורלי להגדיר ולאפיין את הטעם הישראלי, ובו זמנית גם להשפיע עליו במידה רבה.

לארה רוסנובסקי משלבת בעיצוביה תרבויות שונות, פאטרנים, טקסטורות צבעים וסגנונות שאותם היא מביאה בדרכה הייחודית לכדי תוצאה של קולקציות מעוצבות לעילא, ויחד עם זאת לבישות ונטולות מאמץ. בדיוק את כל התכונות האלה שמאפיינות את הקולקציות של לארה, אנחנו אוהבות לראות גם בבתים. כאלה שמשלבים שכבות שונות של אסתטיקה, תרבות וזמן, ובחוסר מאמץ עיצובי יוצרים מכלול הרמוני שמספר את הסיפור של דיירי הבית.

יש משהו שמאוד מסקרן אותנו בנשים שחיות את החזון שלהן בהרבה שכבות. כאלה שכל שכבה שמקיפה אותן מייצגת בדיוק את התמצית, ובאותו זמן יכולה גם לעמוד בפני עצמה. בבתים שנעה בר-לב דוידור מעצבת, בבגדים ובפריטי האמנות והעיצוב שהיא יוצרת, יש את המהות הברורה של נעה.

במסגרת ביקורי הבתים שלנו טרם יצא לנו לבקר בבית שכור, עד לביקור שלנו אצל גלית הירשפלד. לבית השכור של גלית בישוב סלעית יש סיפור מיוחד כי הוא נבנה בהתאמה מוחלטת לבחירות שלה. שילוב של בנה-ביתך ושכירות ביחידת דיור אחת. חוץ מזה גם נספר לכם על הדרך המקצועית המעניינת שגלית עשתה עוד מההתחלה שלה בהפקות לתיאטרון והטלויזיה ועד לעיצוב פנים כיום, ואיך הכל התחיל במפגש עם ספר עיצוב אחד בחנות ספרים בלונדון.

שום דבר לא ממש הכין אותנו לחוויה של הביקור בבית של ליאת ניר בלזר, למרות שראינו כמה תמונות של הבית פה ושם. זו הייתה עבורנו הפעם הראשונה שבה ביקרנו בבית מולבש בכל כך הרבה שכבות, צבעים, טקסטורות, אוספים, חומרים, פרטים. בית שכל מבט בו מורכב מאוסף של הרבה פריטים קטנים שיוצרים עושר ויזואלי מרתק. במהלך הראיון גילינו עד כמה העושר הויזואלי הזה משקף את האישיות של ליאת, ואנחנו מקוות שהתמונות והמילים יצליחו להעביר חלק מהחוויה של הביקור שלנו.

תחשבו רגע על עולם עיצוב הפנים בישראל של לפני עשרים שנים, כשרובנו הבנו מעט מאוד באדריכלות, עיצוב וסטיילינג. ללא אינטרנט, ללא קבוצות ופורומים של תמיכה מקצועית למי שבנה או שיפץ, בלי חברינו הטובים: פייסבוק-אינסטגרם-פינטרסט, ועם מעט מאוד ספרי עיצוב שאפשר היה לשאוב מהם השראה. אז עכשיו, אחרי שנזכרנו במדבר העיצובי הזה, נספר שהמעצבת שרון אלה נכנסה אל עולם עיצוב הפנים לפני 20 שנים.

קרן בר-גיל חיה ונושמת אמנות, ואנחנו מתכוונות לזה במובן הכי לא קלישאתי שיש. היא אוצרת אמנות, מייצגת אמנים נבחרים, אוספת ידע, לומדת, קוראת ובעצם שוזרת את האמנות גם בתוך מארג חייה הפרטיים. הבית שלה תוכנן ונבנה סביב קונספט של גלריה ביתית, ואת יצירות האמנות שהיא מייצגת היא מציעה למכירה בביתה.

להפגש עם לקוחות, להתאהב ברעיון, לחשוב על קונספט, לדמיין, לתכנן, לשרטט, ללקט את החפצים הנכונים, לבחור סקלת צבעים, להכין, לתאם בין כל הגורמים ולהמתין לרגע שבו התוכניות יהפכו למציאות. ואז, כשהרגע הזה מגיע – להרים, להתאים, להקים, לבדוק, לדייק. כמה שעות אחר כך, כשהכל נגמר – לקפל הכל ולהחזיר למקום.

יש את הקסם הזה בבתי הקיבוצים הותיקים, שכבר אף הרחבה קהילתית חדשה בישובים השונים, לא תוכל אף פעם לחקות. המרווחים בין הבתים, החצרות הפתוחות, האדריכלות הבסיסית והלא יומרנית, השבילים ומרבדי הדשא הגדולים שפזורים בכל מקום.

אפשר להכיר אנשים וירטואלית ולהרגיש שמכירים אותם ממש טוב. אנחנו נחשפים למחשבות שלהם, לתמונות מחיי היום-יום והעבודה. ובתוך הים הגדול הזה, אנחנו עשויים לגלות שיש כמה אנשים שאנחנו ממש מחבבים, למרות שמעולם לא נפגשנו.

אם אתם חיים על הפלנטה הזאת, אין סיכוי שאתם לא מכירים את בלוני הקרמיקה של סיון שטרנבך, כי לשמחתנו הרבה – הם בכל מקום. סיון התחילה לייצר את הבלונים לפני שנים כתחביב, והיום היא אמנית שמציגה במיצבים שונים בארץ ובעולם, ואפילו השתתפה לאחרונה בתערוכת היובל למוזיאון ישראל.

כל הדרך מהגליל להוד השרון לא הפסיק לרדת גשם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ביקרנו בחלק הזה של הוד השרון, ופספוס אחד קטן בוויז לקח אותנו לבית של מירב בדרך הארוכה, זו שעוברת דרך רחובות קסומים עם בתים של פעם, עצי הדר שופעי פרי וריח של אחרי הגשם. לא יכלנו לבקש הקדמה טובה יותר ליום שלנו.

יש באורית ארנון, הצלמת שמלווה אותנו, איכויות מקצועיות ואישיות שהפכו את החיבור שלנו איתה למיידי. כבר ברגע הראשון אורית הבינה אותנו, ואת אותו מקום מדוייק וספציפי שאליו רצינו להגיע בצילומים, והדברים פשוט קורים איתה בזרימה טבעית והרמונית.

מירי בלבול היא מחלוצות בשורת ההום סטיילינג בישראל. היא החלה את דרכה בתחום כשרבים עדיין לא ידעו שככה בעצם קוראים לזה. מירי מוכרת לנו דרך מסעות העיצוב שלה, ההדרכה, הסדנאות, ההרצאות, הירידים והתרומה לקהילה, אבל למרות העשייה המרובה שלה, רובנו לא באמת מכירים את המנוע שעומד מאחורי האנרגטיות העיצובית הזו.

כשהקמנו את Pnim היה ברור לנו שמתישהו נפגוש את הזוג הזה. כל כך הרבה רמות של סקרנות התפתחו אצלנו כלפי דנה ורותם מסטודיו 37. דנה ורותם שולחים זרועות לעולמות שונים של יצירה ועשייה, חוקרים, בודקים, מביאים לידי ביטוי גם כישרון גרפי מדהים ששזור בעבודות שלהם, וגם עיצוב פנים אורבני שתמיד מביא איתו איזה טויסט לא צפוי.